🔎
🏠 בית🏠|📧 ליצור קשר עם📧|הספרייה|📅 25-05
📅 25-05 היום בהיסטוריה|💳 לתרום|📕 הספרייה|||

(Amadiya) הידמע
לע הקלחב היונבו היכרות לובגל ךומס ,תיקאריעה ןאתסידרוכ ןופצב תנכוש הידמע
דרומב היונבה תיתחתה ריעהו "אתליא אתואש" הנוילעה ריעה איהו המוח תפקומו רה
הנוכמה ,ידוהי עבור היה הנותחתה ריעב םגו הנוילעה ריעב םג ."אתיתכ אתואש" רהה
."יהו'ג תלחמ" והוניכ םידרוכהש יפכ וא "יאזוה תלחמ" ,םידוהיה יפב
הידבוע איבנה תרובק ודילו "רפוסה ארזע" םש לע דחאה :תסנכ-יתב ינש ויה הידמעב
לע ארקנו ףסוי ןזח ידי-לע הנבנ ינשה תסנכה-תיב .לצומב רובק תרחא תרוסמ יפלש
1250 תנשב הארנה לככ הנבנ הז תסנכ-תיב .איבנה לאקזחי אוה - "לאקזחי
הפרוא
םהרבא לש ותדלומ ריע ,םידשכ-רוא איה תרוסמה יפלש תיכרותה ןאתסידרוכב ריע
םירבוס םימלסומה .ונימי לש דאדגבל םורדמ תאצמנ םידשכ-רוא םירקוחה יפל .וניבא
די-לע םידמועש שישה ידומע ינש תא םינכמו דורמינ לש ותכלממ ריע איה הפרוא יכ
.דורמינ אסכ רמולכ ,"דורמינ שרע" קיתעה רצבמה
תחא הכירב .וניבא םהרבא ש"ע ,"םיהרביא תאכריב" :םימ תוכירב 2 םויכ ןנשי הפרואב
גד דצש ימש םינימאמ םהו םתוא גודלמ םיענמנ םימלסומהש ,םילודג םיגד תצרוש
אוהש ליל'ח םיהרבא תיב אצמנ וז הכירבל תינופצ .ותנש תא איצוי אל וז הכירבב
הכירבה .וניבא
היאזיר-הימרוא
.תינאריאה ןא'גיברזאב ריע
תורבק תיבו،ןורמוש ילוג יאצאצמ םה הידוהיש،הקיתע תידוהי הליהק התייה הימרואב
.הנש 500 ןב
ריעה הנושארה םלועה תמחלמב.תוערפו תופידרמ הלבס תידוהיה הליהקה ט"יה האמב
.תוירזכאב וחצרנ םיברו םידוהיב תוערפ וכרענ 1918 תנשבו םיסורה ידיל הלפנ
זאמש תדחוימ הנוכשב םתוא הנכיש תימוקמה הליהקהו דאדגבל וטלמנ םיבר םידוהי
."ןיר'גהמ תלחמ" - "םירגהמה תנוכש" םשב העדונ איה
.תועימק תביתכמ וסנרפתה םימכח ידימלתו רחסמב וקסע םבור הימרוא ידוהי
،אפורה השמ אוה "לודגה השמ אלומ" ש"ע ארקנ םהבש לודגהו תס
(Arbil) ליברא
.תיקאריעה ןאתסידרוכב ריע
.ודהיתהו ורייגתה היכלמש ביידח תכלממ תריב התיהו הקיתע ריע איה ליברא
בר היהש לאירבג הנוי םכחה ליבראב יח ט"יה האמה תישארבו ח"יה האמה ףוסב
וירחא ריאשה.תסנכ-תיב 1793 תנשב הב הנב ונב םע דחיבו ירוביצ ןקסעו הליהקה
،תואופרו תולוגס،הטיחש יניינעב ת"וש :ללוכש סומלוק יצחב בותכ סרטנוק די-בתכב
תוערואמ،תוריטפו תודיל יכיראת،תורטש יחסונ،תומולח ןורתפ،תולזמו תולרוג
ידימ ריעה תא ונק ליברא ידוהי ותודע יפל.וימיב ועריאש םיירוטסיהו םייתחפשמ
הנושארה םעפב.תבשה םויב הב לטלטל ולכויו ריעב הקזח

📊 מאמרים 133,649 | תמונות 38,627 | ספרים 8,336 | קבצים הקשורים 13,468 | 📼 Video 22 | 🗄 מקורות 6,616 |

תוצאה: 1 מס 'פריטים שנמצאו, בקבוצה נבחרת! 📱
📖חגיגות הסהרנה בקרב יוצאי כורדיסתאן
יהדות כורדיסתאן
כורדיסתאן (מוכר גם כ"כורדיסטן") הוא אזור רחב ידיים, הררי ברובו, בדרום-מזרח אסיה, המשתרע בין עירק, איראן, תורכיה וסוריה. הכורדים, תושבי האזור, הם אומה ללא מולדת מוכרת מבחינה פוליטית, המורכבת מקבוצות אתניות ודתות שונות- מוסלמים, נוצרים וכתות שונות, ועד אמצע המאה ה-20 חיו גם יהודים בחבל ארץ זה.
ההיסטוריה של יהדות כורדיסתאן הינה רבה שנים ומתחילה עוד טרם חורבן הבית הראשון, כאשר מלך אשור שלמנאסר כבש את השומרון והגלה את תושבי האזור לאשור בשנת 856 לפנה"ס. גלות זו, בשילוב עם גלות בבל בשנת 597 לפנה"ס, יצרה ריכוז אוכלוסיה יהודי גדול שהתחיל באזור בבל והתפשט מזרחה וצפונה. היהודים קיבלו אוטונומיה ארגונית פנימית ונמנעו מהתבוללות, ובמקביל הושפעו רבו מעמי הארצות בתוכן הם ישבו. התרבות היהודית- כורדית היתה מפותחת ביותר והושפעה ממקורות יהודיים וכן תרבויות מקומיות.
יהדות כורדיסתאן התפשטה והתפתחה רבות, ובמאה ה-20 טרם העלייה לארץ מנו הקהילות היהודיות כ-33 אלף נפש שהתרכזו בעיקר בערים וכפרים בצפון עירק. עובדת היות השטח הררי יצרה בידוד בין הכפרים והובילה להתפתחות מספר קהילות יהודיות שנבדלו במנהגים, בלבוש ובשפה. מרבי יהודי כורדיסתאן עסקו למחייתם בעבודות חקלאות, ועל כן היו בעלי קשר חזק אל האדמה. שפתם היתה "תרגום"- ניב ארמי עתיק אשר הושפע מהשפות המקומיות ולפיכך השתנה מקהילה אחת לאחרת במעט. בין המאפיינים המשותפים לכלל הקהילות היהודיות בכורדיסתאן, היו פתיחות תרבותית, פולקלור עשיר המורכב ממוזיקה וריקודים וזיקה חזקה אל הטבע, העומדת במרכז חגיגות הסהרנה.

חגיגות הסהרנה בכורדיסתאן

תהלוכת הכנסת ספר תורה
הארגון הארצי של יוצאי כורדיסתאן בישראל
סהרנה 2010
הסהרנה במובנה הפשוט היא למעשה פיקניק בחיק הטבע. השם נגזר משני מקורות- המילה "סהר" וכן "סיירן"- התבוננות. פירוש נוסף לשם החג נגזר מהמילה "סייר" או "סיירנה" שפירושו "הליכה", בהקשר של הליכה בטבע. המשותף לכלל הפירושים הוא ההתמקדות בטבע, והמשמעות המשולבת של השם מייצגת את היציאה אל חיק הטבע בתקופות חג, כאשר הירח מלא והלילות בהירים.
מקורו של החג לא ידוע ולא ברור מתי החלה מסורת זו; עם זאת, ברור כי לסהרנה היתה משמעות גדולה במחזור החיים של יהודי כורדיסתאן. המנהג לחגוג את הסהרנה היתה נפוץ בקרב רוב יהודי כורדיסתאן, אולם מאפייני החגיגה השתנו ממקום למקום ומעונה לעונה. יציאות לסהרנה אורגנו בעיקר בתקופות החגים, אך גם על- מנת לציין אירוע אישי, קבוצתי או משפחתי. לפיכך, החגיגות היו מגוונות באורכן ובגודלן.
באזורים רבים בכורדיסתאן, הסהרנה העיקרית נחוגה בסוף חג הפסח, חגיגה אשר קיבלה משמעות נוספת של התחדשות הטבע עם בוא האביב. מידי שנה, נהגו יהודי כורדיסתאן לצאת באסרו-חג הפסח אל חיק הטבע על מנת לשהות בחיק המשפחה, לנפוש ולחגוג ביחד. מעניין לציין כי באזורים אחרים בכורדיסתאן, חגיגת הסהרנה העיקרית התרחשה דווקא בחול המועד סוכות; לא ברור מה מקור ההבדלים במועדי החגיגות, אך ניתן לשער כי הם נעוצים בהבדלים במזג האוויר ובפעולות החקלאיות והכלכליות באזורים השונים.
הסהרנה היתה למעשה אירוע מקומי וחילוני במהותו, שבזכות סמיכותו לחול המועד וההתרחקות מאזור המגורים נהפך לאירוע חברתי משמעותי, מועד שבו יכלו חברי הקהילה לחגוג ולהתרועע זה עם זה.
החגיגות התאפיינו ביציאה לשהות ממושכת של מספר ימים בחיק הטבע על כרי דשא לצידם של נחלים, עם שפע של מזון, שמיכות ואוהלים. כל המשפחה היתה יוצאת לדרך בלבוש כורדי מסורתי והנשים היו עונדות את מיטב תכשיטיהן. עם ההגעה לשטח החגיגה, היו פוצחים החוגגים בריקודים לצלילי מוזיקה אשר נוגנה על ידי נגנים מקצועיים מבני העדה, אשר נגנו על כלי נגינה מסורתיים, כגון ה"דולא"- תוף גדול אשר מקישים עליו בשני מקלות ו"זורנא"- חליל ארוך.
הריקודים הכורדיים המסורתיים נערכים במעגלים או שרשראות, לעיתים מופרדים לנשים וגברים ולעיתים מעורבים. הם נרקדים אחד אחרי השני, ללא הפסקה, ומשמשים לגיבוש קהילתי ויצירת אווירת חג שמחה אך גם מסמלים את הקשר אל האדמה והטבע והגעגועים לציון.
עם רדת החשכה היו מדליקים החוגגים מדורות, והנשים היו מבשלות מאכלים כורדים מסורתיים. כאשר אלו היו מוכנים נהגו החוגגים להזמין זה את זה למשתאות שכללו אכילה ושתיית ערק. שומרים מקרב העדה בשילוב כוחות משטרה מקומיים היו מגנים על החוגגים מפני פורעים. בלילות לנו המשפחות באוהלים גדולים, ששימשו את כל החמולה (משפחה מורחבת) ובבוקר התעוררו לקול צלילי הנגינה. בימי הסהרנה נהגו לערוך תפילות המוניות תחת כיפת השמיים. בנוסף, במהלך החגיגות נערכו מפגשי הכרות בין רווקים ורווקות, הוסדרו שידוכים ונקבעו אירוסין.
על החגיגה היו אמון ה"אגא", המנהיג המקומי אשר סיפק את השטח לחגיגה, חילק מתנות לחוגגים וקיבל על עצמו לשאת בהוצאות הנלוות, כגון הנגינה והשמירה. היהודים גמלו לו בכך שקראו את החגיגה על שמו.
לחגיגה היתה משמעות רבה ביחסים עם המוסלמים הכורדיים: על אף יחסי שכנות טובים, קיימת היתה מתיחות בין הדתות בכורדיסתאן. מעורבות המוסלמים בהוצאה לפועל של חגיגות הסהרנה חיזקו את היחסים בין הדתות ואיפשרו חידוש קשרי הידידות והעמקת הקרבה. המוסלמים שמרו על ביתם של היהודים בהיעדרם. הם האמינו כי היהודים יצאו לחפש את מטהו של משה, ובשובם מהחגיגה נהגו לחקור אותם האם הצליחו בחיפושיהם, וכיבדו אותם בלחם וגבינה.

עליית יהודי כורדיסתאן לישראל

ביגוד כורדי מסורתי בתערוכת "אותנטיקה"
הארגון הארצי של יוצאי כורדיסתאן בישראל
סהרנה 2010
עליית יהודי כורדיסתאן לישראל החלה עוד במאה ה-19 אך צברה תאוצה לאחר קום מדינת ישראל. השילוב של הרעת התנאים בארצות המוצא, מבחינה כלכלית וביטחונית, בשילוב עם ערגה רבת שנים לשוב לציון, הוביל לכך שמרבית יהודי כורדיסתאן עלו לארץ בשנים 1950-1951 והתיישבו בישובים שונים ברחבי הארץ, מתוכם 29 מושבים חקלאיים. כל קהילות יהדות כורדיסתאן בעירק, תורכיה וסוריה עלו בשלמותן ורק באיראן נותרו קומץ יהודים- כורדיים. עם זאת, מאז העלייה לארץ ועד שנת 1975 לא היה נהוג לחגוג את חגיגות הסהרנה, ככל הנראה כתוצאה של קשיי הקליטה בשילוב הרצון להיטמע בחברה הישראלית.

חידוש חגיגות הסהרנה בישראל

כלי בית כורדים מסורתיים בתערוכת "אותנטיקה"
הארגון הארצי של יוצאי כורדיסתאן בישראל
סהרנה 2010
לאחר העלייה לישראל, עמדה העדה הכורדית בפני קשיים שנבעו מהקושי של שימור המסורת מחד לבין השתלבות בחברה הישראלית מאידך. דור הביניים, שזכה להכיר את אורח החיים בכורדיסתאן והצליח בהשתלבותו בחברה הישראלית, שימש ככוח מניע משמעותי בתהליך שימור המסורת והמורשת הכורדית. בשנת 1959 הוקם הארגון הארצי של יהודי כורדיסתאן, ובשנת 1971 הוא נרשם כעמותה והחל בפעילות ארצית שבין מטרותיה לשמר את התרבות הייחודית של העדה. בכנס הראשון של הארגון, בשנת 1972, הוחלט על חידוש חגיגות הסהרנה בזו הלשון:
"המועצה מכריזה על שלושה ימי סהרנה שיערכו בחורשת טל שבגליל העליון, מערב חג השבועות הבא עלינו לטובה עד למחרת החג... חגיגות הסהרנה, המהוות חידוש מסורת עתיקה של העדה הכורדית, בגלויותיה השונות, יהיו הזדמנות נאותה להחייאת ההווי והמסורת של פזורי העדה, להפגנת שמחה ואחווה, להחייאת נוסחי התפילה, השירה, הריקוד, המאכלים, הלבוש ואורחות החיים של בני העדה, שנתגבשו במשך כשלושת אלפים שנה למסורת ססגונית רבת תוכן וערכים... המועצה קוראת לציבור הרחב, ובייחוד לעולים שזה מקרוב באו, מכל פזורי ישראל לבוא וליטול חלק בשמחה העדה..."
החגיגות היו אמורות להתקיים לראשונה בחג השבועות ב-1973, אך בשל מחאת זקני העדה מחשש לחילול החג הן נדחו לט"ו באב. עקב המתיחות הבטחונית בתקופה זו, שוב בוטלו החגיגות ולבסוף הן התקיימו לראשונה בחול המועד סוכות 1975 במושבים ירדנה ובית יוסף. בחגיגות השתתפו נשיא המדינה, אפרים קציר, ראש הממשלה יצחק רבין, שרים, חברי כנסת רבים ואלפי חוגגים מקרב העדה הכורדית. החגיגות התקיימות לראשונה מזה 25 שנה בסימן של החייאת המסורת הכורדית, בפיקניק, שירה וריקודים. רבים מבני העדה הגיעו בלבוש מסורתי, ורקדו ריקודים מסורתיים לצלילי הדולא והזורנא, בדומה לחגיגות בכורדיסתאן. מאותה שנה הוחלט כי החגיגות ימשיכו להתקיים בחול המועד סוכות על מנת להימנע מקרבה לחגיגות המימונה של יוצאי צפון אפריקה הנערכות מיד עם תום חג הפסח.

חגיגות הסהרנה כיום

תכשיטים כורדיים מסורתיים בתערוכת "אותנטיקה"
הארגון הארצי של יוצאי כורדיסתאן בישראל
סהרנה 2010
החל משנת 1975, מתקיימות החגיגות מידי שנה בחול המועד סוכות. בני העדה יוצאים לבילוי בחיק הטבע, הכולל חידוש הפולקלור הייחודי של העדה. החגיגות מאורגנות על ידי ארגון יוצאי כורדיסתאן. במרוצת השנים התקצרו החגיגות מאירוע המשתרע על פני יומיים ליום אחד בלבד. החגיגות כוללות הכנסת ספר תורה, הופעות זמרים ונגנים, להקות פולקלור ומחול, תערוכות, סרטים תיעודיים ועצרת מרכזית אשר כללה נאומים של דמויות ציבוריות שונות מקרב העדה ומחוצה לה. בשנת 2010 נערכו החגיגות בגן סאקר בירושלים בהשתתפות עשרות אלפי אנשים. בנוסף לחגיגות המרכזיות, נערכות חגיגות קטנות יותר בישובים בהם ריכוזים של יוצאי כורדיסתאן.
בשנותיה הראשונות של החגיגה, היא אפשרה הסתגלות של העולים ושימור התרבות וכיום היא מסייעת בשימור היחסים בתוך העדה ובינה לבין כלל החברה הישראלית. חגיגות הסהרנה מהוות חידוש מסורת עתיקה של הדת והחייאת הפולקלור העשיר של קהילות היהודים בכורדיסתאן. באמצעות מתן פומביות לחגיגות אלו ניתנת ההזדמנות לבני העדה לחשוף את תרבותם הייחודית לכלל החברה הישראלית, ובכך לשמור על איזון בין השתלבות בחברה לבין שמירה על המסורת והמורשת התרבותית.

⁉️ נכס פריטים
🎗 קבוצה:📖 מאמרים
🏁 שפת מאמרים:🇮🇱 עברית
📙 ספר🔣 שונים
📄 סוג המסמך⊶ שפת מקור
🌐 ניב🇮🇱 עברית
🗺 פרובנס🇮🇱 ישראל

איכות פריט: 78% ✔️
נוסף על ידי (مانو بەرزنجی) על Mar 3 2016 10:18PM
☁️ קשר
🔗
🔗
⚠️ פריט זה לפי כורדיפדיה של 📏 תקנים עוד לא נגמר עדיין!
👁 פריט זו נצפתה פעמים 721

✒️ עדכון פריט זה!
🔖 הוסף לאוספים שלי



💬 כתוב את התגובה שלך על סעיף זה!
📚 קבצים הקשורים: 3
0001.JPG0002.JPG0003.JPG
Quick Response Code
📂[ עוד...]
🔗 פריטים המקושרים: 0
🏁 שפות...
🏁 שפות מאמרים%
☀️ کوردیی ناوەڕاست88,86266%
☀️ Kurmancî - Kurdîy Bakûr25,09118%
🇸🇦 عربي7,9965%
☀️ کرمانجی - کوردیی باکوور4,3333%
☀️ هەورامی3,6532%
🇬🇧 English1,4621%
🇮🇷 فارسی1,0580%
🇹🇷 Türkçe3980%
🇫🇷 Française1700%
🇩🇪 Deutsch1350%
🇳🇱 Nederlands1330%
🇷🇺 Pусский580%
☀️ Kurdîy Nawerast - Latînî360%
☀️ لەکی330%
🇸🇪 Svenska320%
🇮🇱 עברית290%
🇮🇹 Italiano260%
🇪🇸 Español250%
🇯🇵 日本人180%
🇨🇳 中国的110%
🇫🇮 Fins110%
🇳🇴 Norsk100%
🇦🇲 Հայերեն90%
🇬🇷 Ελληνική90%
👫 חברי כורדיפדיה...
📩 חברי כורדיפדיה📷 מאמרים%
📩هاوڕێ باخەوان86,63064%
📩بەڕێوەبەری سیستم29,04221%
📩مانو بەرزنجی11,8878%
📩سەریاس ئەحمەد3,9242%
📩بەناز جۆڵا1,1670%
📩رۆژهات سەعید3920%
📩هەڤاڵ نەژاد1100%
📩ڕەوەز جەلال ئەمین1010%
📩ئاراس ئیلنجاغی1000%
📩نالیا ئیبراهیم870%
📩شکۆ حەمەد شێخانی700%



Kurdipedia.org (2008 - 2017) version: 9.05 | 📩 contact@kurdipedia.org | ✔️CSS3 | ✔️HTML5 | זמן טעינת דף: 0,094 2!
☎ +3165471029 +31619975574 | ☎ +9647503268282 +9647701579153